חוק האסבסט מתייחס לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011. חוק זה, מסדיר את הפינוי והטיפול בחומר האסבסט שעד שנות ה-90 היה בשימוש נרחב בתהליכי בנייה בשל עמידותו. ברם, בשל השפעותיו המזיקות, כיום ישנן מדינות רבות שמיישמות תקנות אלו בכדי למנוע את החשיפה לסיבי האסבסט שיכולים להוות מפגע סביבתי ובריאותי. למרות שכיום השימוש בחומר האסבסט מוגבל על ידי החוק, קיימים מבנים רבים שמכילים גגות אסבסט. לרוב, אלו מבנים שהוקמו לפני יישומן של תקנות אלו.
מהי מטרתו של חוק האסבסט בישראל?
לפי לשון החוק שחוקק בשנת 2011, מטרתו של החוק הינה לצמצם ולמנוע מפגעים סביבתיים או בריאותיים אשר עשויים להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומר האסבסט או לאבק מזיק. זאת, באמצעות צמצום החשיפה לחומר האסבסט ואיסור על שימוש באסבסט פריך לכל צורך שהוא. הסברה של המחוקק היא שבכוחו של חוק זה להסדיר את העיסוק באסבסט וכן לשפר את איכות החיים והסביבה, תוך הקפדה על עקרונות הזהירות והמניעה.
מתי צריך לפנות וכיצד מוגדר מפגע האסבסט?
מפגע אסבסט זה בעצם הימצאות של סיבי אסבסט לחלל האוויר, כפי שמתרחש במצבים שונים כמו: פליטת אבק לאחר עבודות אסבסט, אסבסט שניזוק (שרוף או שבור), אסבסט פריך שחשוף לאוויר, פסולת אסבסט שחשופה לאוויר. לפי החוק, צריך לפנות לוחות אסבסט ממבני ציבור לרבות: מוסדות חינוך, מרכזים מסחריים ועוד, גם אם האסבסט לא ניזוק.
מהם הסוגים השונים של האסבסט?
- אסבסט פריך – אסבסט או כל חומר המעורבב עם אסבסט שנמצא במצב מפורר, כתוש או בצורה של אבקה או שניתן לפורר אותו על ידי מגע ידני כאשר הוא במצב יבש.
- אסבסט צמנט – כל מוצר שמכיל תערובת של אסבסט עם מלט קשיח. אסבסט צמנט אינו מהווה סכנה באופן תמידי, אבל אם מבצעים למשל קדיחה זה עלול לגרום לשחרורם של סיבי האסבסט המסוכנים.
חוק האסבסט נחקק בשנת 2011 במטרה לקבוע תקנות אודות השימוש בחומר האסבסט ולהסדיר את בעלי המקצוע שיכולים לפנות את המפגע הסביבתי והבריאותי מתוך רצון לשמור את איכות החיים והסביבה בישראל.